הפרעות פוריות הינן מצב שכיח באוכלוסייה כיום. בעיות שבעבר היו חשוכות מרפא ואילצו לוותר על האפשרות להיות הורים ביולוגיים ניתנות ברובן לפתרון כיום בטכנולוגיות החדישות המוצעות בתחום רפואת הפוריות.
כאישה וכרופאה אני מכירה ומזדהה עם כל מטופל המגיע אלי לטיפול, עם תחושת הרצון העז להפוך להורה. כל אחד ממטופלי הינו עולם ומלואו מבחינתי. תשומת הלב לפרטים הקטנים, התייחסות לכישלונות מהעבר, חשיבה, הסבר ושיתוף על אפשרויות הטיפול הייחודיות הינם נר לרגלי.
המטרה שלי היא להתאים את תהליך טיפול המדויק עבורכם. למרות שלכולם אותה המטרה, להפוך להורים, לא כל אחד צריך את אותו מסלול טיפולי.
על בסיס הידע הרפואי והמקצועי שרכשתי במהלך שנות ההתמחות שלי בארץ ושנות עבודתי בחו"ל בתחום רפואת הנשים והפוריות, אני רואה חשיבות עליונה בלהתאים את הטיפול הדרוש בצורה קפדנית ומדויקת עבורכם.
מטרת הפגישה הראשונה היא לאסוף את כל המידע הרפואי הקיים ולזהות את הבעיה בעטייה לא מצליחים להרות. תשאלו על היסטוריה רפואית כללית, היסטוריה מיילדותית ופריון. כל המידע הרפואי שהתבקשתם לספק יבדק. חשוב לי מאוד שבפגישה זו יועלו כל השאלות , התהיות, ואוכל להסביר לכם בצורה ברורה על הליך ההפריה החוץ גופית, על סיכויי ההיריון ועל האפשרויות השונות של הטיפולים, יחד עם הסבר מפורט על תופעות הלוואי או הסיבוכים העלולים לנבוע מתהליך הטיפול. במעמד הפגישה הראשונה לעיתים תתבקשו להשלים בדיקות חסרות.
טיפולי פוריות והפריה חוץ גופית נתנים במצבים של העדר הריון לאחר שנה של נסיונות להרות. ההחלטה על סוג הטיפול תלויה בסיבה לאי הפוריות. במקרים בהם לא נמצאה בעיה משמעוותית הגורמת לאי פוריות, כלומר, בעיית זרע אם קיימת הינה קלה, החצוצרות פתוחות והתפקוד השחלתי של האישה תקין ניתן להתחיל בטיפולי פוריות בהם נשרה ביוץ ע"י טיפולים הורמונליים וניתן לשלב גם הזרעה או לתזמן את מועד קיום יחסי המין למועד הביוץ. במקרים בהם נמצאה בעיה משמעותית יותר הגורמת לאי פוריות כמ גם בנשים מבוגרות יש לפנות להפריה חוץ גופית. הליך ההפריה החוץ גופית מטרתו להגביר את מספר הזקיקים הגדלים בשחלה ע"י גירוי הורמונלי ולשאוב את הביציות הנמצאות בשחלה לצורך הפריה עם זרע בתנאי מעבדה. לאחר ההפריה מתפתחים עוברים אשר יוחזרו לרחם לאחר מספר ימים.
מצבים בהם ישנה ירידה משמעותית בכמות ובאיכות הביציות בשחלה הינה מצב מוכר המאפיין בדר"כ נשים סביב גיל גיל המעבר. לעיתים אי ספיקה שחלתית מקדימה ולא ניתן להרות מהביציות של האישה עצמה. הפתרון המוצע למצבים אלה הינו תרומת ביציות. הנתרמת מקבלת ביציות מאישה צעירה והעוברים המתפתחים לאחר ההפריה מוחזרים אליה לרחם. הרחם הינו איבר שיכול לתפקד ולהכיל הריון ללא קשר לגיל האישה בניגוד לביציות שאיכותן יורדת עם השנים. מצבים של פגיעה בתקינות הרחם עשויה להוביל למצב בו האישה אינה מסוגלת להרות מסיבות רחמיות, כמו הדבקויות רחמיות לאחר מחלות זהומיות. ישנן נשים שעברו הוצאה של הרחם או שנולדו ללא רחם. הפתרון הרווח כיום לבעיה זו הינו פונדקאות.
שימור פריון הינו הליך שבו שומרים ביציות, עוברים או פיסות שחלה בהקפאה לצורך הריון עתידי. שימור הפריון מוצע במסגרת סל השרותים לחולים אונקולוגיים. כיום קיימת גם אפשרות של שימור פריון עפ"י בקשת האישה במצבים בהם אין היא רואה את עצמה מרחיבה את המשפחה בשנים הקרובות בגלל שאיפות קריירה או העדר בן זוג. במצבים אלה הטיפול הוא שאיבת ביציות והקפאתן. ההמלצה היא לשמר פריון בגילאים צעירים, שאז איכות הביציות טובה. החוק הארץ מאפשר שימור של עד 20 ביציות בנשים בגילאי 30-41.
מטרת הפגישה הראשונה היא לאסוף את כל המידע הרפואי הקיים ולזהות את הבעיה בעטייה לא מצליחים להרות.
תשאלו על היסטוריה רפואית כללית, היסטוריה מיילדותית ופריון. כל המידע הרפואי שהתבקשתם לספק יבדק.
חשוב לי מאוד שבפגישה זו יועלו כל השאלות , התהיות, ואוכל להסביר לכם בצורה ברורה על הליך ההפריה החוץ גופית, על סיכויי ההיריון ועל האפשרויות השונות של הטיפולים, יחד עם הסבר מפורט על תופעות הלוואי או הסיבוכים העלולים לנבוע מתהליך הטיפול.
במעמד הפגישה הראשונה לעיתים תתבקשו להשלים בדיקות חסרות.
טיפולי פוריות והפריה חוץ גופית נתנים במצבים של העדר הריון לאחר שנה של נסיונות להרות.
ההחלטה על סוג הטיפול תלויה בסיבה לאי הפוריות. במקרים בהם לא נמצאה בעיה משמעוותית הגורמת לאי פוריות, כלומר, בעיית זרע אם קיימת הינה קלה, החצוצרות פתוחות והתפקוד השחלתי של האישה תקין ניתן להתחיל בטיפולי פוריות בהם נשרה ביוץ ע"י טיפולים הורמונליים וניתן לשלב גם הזרעה או לתזמן את מועד קיום יחסי המין למועד הביוץ.
במקרים בהם נמצאה בעיה משמעותית יותר הגורמת לאי פוריות כמ גם בנשים מבוגרות יש לפנות להפריה חוץ גופית. הליך ההפריה החוץ גופית מטרתו להגביר את מספר הזקיקים הגדלים בשחלה ע"י גירוי הורמונלי ולשאוב את הביציות הנמצאות בשחלה לצורך הפריה עם זרע בתנאי מעבדה. לאחר ההפריה מתפתחים עוברים אשר יוחזרו לרחם לאחר מספר ימים.
מצבים בהם ישנה ירידה משמעותית בכמות ובאיכות הביציות בשחלה הינה מצב מוכר המאפיין בדר"כ נשים סביב גיל גיל המעבר. לעיתים אי ספיקה שחלתית מקדימה ולא ניתן להרות מהביציות של האישה עצמה. הפתרון המוצע למצבים אלה הינו תרומת ביציות. הנתרמת מקבלת ביציות מאישה צעירה והעוברים המתפתחים לאחר ההפריה מוחזרים אליה לרחם. הרחם הינו איבר שיכול לתפקד ולהכיל הריון ללא קשר לגיל האישה בניגוד לביציות שאיכותן יורדת עם השנים.
מצבים של פגיעה בתקינות הרחם עשויה להוביל למצב בו האישה אינה מסוגלת להרות מסיבות רחמיות, כמו הדבקויות רחמיות לאחר מחלות זהומיות. ישנן נשים שעברו הוצאה של הרחם או שנולדו ללא רחם. הפתרון הרווח כיום לבעיה זו הינו פונדקאות.
שימור פריון הינו הליך שבו שומרים ביציות, עוברים או פיסות שחלה בהקפאה לצורך הריון עתידי.
שימור הפריון מוצע במסגרת סל השרותים לחולים אונקולוגיים. כיום קיימת גם אפשרות של שימור פריון עפ"י בקשת האישה במצבים בהם אין היא רואה את עצמה מרחיבה את המשפחה בשנים הקרובות בגלל שאיפות קריירה או העדר בן זוג. במצבים אלה הטיפול הוא שאיבת ביציות והקפאתן. ההמלצה היא לשמר פריון בגילאים צעירים, שאז איכות הביציות טובה. החוק הארץ מאפשר שימור של עד 20 ביציות בנשים בגילאי 30-41.
לידיעתכם, כל המידע במופיע באתר, לרבות הברור וההמלצות הינם כללים ואינם מהווים המלצה או תחליף להתייעצות אישית עם רופא מומחה מוסמך בתחום.
פרופ' עינת פז מומחית לטיפולי פוריות, טיפולי פריון והפריה חוץ גופית
צרו קשר עם פרופ' עינת פז מומחית לטיפולי פוריות, טיפולי פריון והפריה חוץ גופית