תרומת ביציות

הנשים התורמות הן צעירות עד גיל 35, בריאות, המעוניינות לתרום ולעזור לנשים אחרות. כל אחת וסיבותיה שלה. הן עוברות הערכה רפואית, הכוללת בדיקות כלליות, כולל בדיקות לשלילת מחלות זיהומיות ובדיקות גנטיות. בנוסף, נבדקת הרזרבה השחלתית שלהן, כדי להעריך את הסיכויים לקבל מספר ואיכות ביציות טובה.
מי הנשים שצריכות לשקול תרומת ביציות?
המקרים בהם תרומת ביצית היא הפתרון המתאים לבעיית האי פריון, הם באופן כללי נשים עם בעיה בייצור הביציות:

• נשים מבוגרות, שהסיכוי שלהן להרות מביציותיהן בטיפולי פריון והפריה הינו אפסי, יכולות לפנות לתרומת ביציות. ההגדרה "נשים מבוגרות" היא בעייתית, כיוון שבארץ טיפולי פוריות והפרייה חוץ גופית ממומנים ע"י המדינה על גיל 45 ועד הבאת 2 ילדים. אנחנו יודעים, שלצערנו ישנן נשים שכבר בגיל 37 ואולי אף פחות לא יוכלו להרות מהביציות שלהן מסיבות שונות. כמובן שלנשים מעל גיל 42-43 הסיכויים יורדים עוד יותר, והן מיועדות לתרומת ביציות.
• נשים אשר עברו טיפולי פוריות והפריה חוץ גופית וכשלו פעמים רבות, ולאחר בדיקות והערכות חוזרות נראה כי איכות ביציותיהן אינה גבוהה והסיכויים שלהן להריון מהביציות שלהן עצמן נמוך ביותר. אנו מגדירים מצבים אלה כטיפולים "חסרי תוחלת", בהם הסיכוי להשגת הריון ולידה הן פחות מ 1%. לנשים אלה נציע לפנות לתרומת ביציות.
• נשים שבאופן לא מוסבר סובלות ממנופאוזה מוקדמת, וכבר בגילאים צעירים יחסית הרזרבה השחלתית שלהן הדלדלה לרמה כזו שאינה מאפשרת טיפולי פוריות. בנשים אלה, נראה בבדיקות רמות הורמונים לא תקינות, כדוגמת FSH מאוד גבוהה בווסת, ורמת AMH מאוד נמוכה.
• נשים עם מחלות אוטואימוניות, במצב בו מערכת החיסון מזהה איברים שונים במערכת ההורמונלית כגוף זר ומפעילה נגדנים כנגדה. למשל, כנגד בלוטת התריס או האדרנל, וכן כנגד השחלות.
• נשים שעברו טיפולי הקרנה לאזור האגן והשחלות, או טיפולי כימותרפיה שפגעו בתפקוד השחלות. הטיפולים הללו פוגעים בתאים רבים בגוף, ובין היתר בתפקוד השחלות. במקרים רבים, הפגיעה בשחלות היא בלתי הפיכה ואם לא ננקטו צעדים לפני טיפולים אלה השחלות נפגעות בצורה כזו שלא ניתן יהיה להשתמש בביציות של האישה להריון עצמי. למרות שבחלק מהמקרים הווסת יכולה להתחדש אחרי טיפולים כימותרפיים, עדיין אין זה מבטיח ביציות תקינות להריון.
• נשים שנאלצו לעבור כריתת שחלות על רקע מחלות שונות, שלא אפשרו להשאיר את השחלות באגן, יזדקקו לתרומת ביציות לצורך הריון ואף לטיפול הורמונלי תומך, כתחליף להורמונים שמייצרת השחלה.
• נשים הלוקות בתסמונת טרנר או הפרעות גנטיות נוספות, כדוגמת תסמונת ה- X השביר. במצבים גנטיים אלה, מלאי הביציות שאיתן האישה נולדת "מתרוקן" במהירות ובגיל מאוד צעיר הביציות הזמינות בחולה הוא נמוך ולא מאפשר הריון.
• זוגות של גברים חד מיניים המעוניינים בילד, יפנו להליכי תרומת ביציות במקרים בהם אינם מעוניינים בהורות משותפת עם אישה.