• רפופורט 3, קניון כפר סבא הירוקה, קומה 11
  • einat@dr-paz.co.il
  • 073-3700-700 (שלוחה 2)
תפריט

שאלות נפוצות בנושא פוריות, טיפולי פריון, שימור פוריות והפריה חוץ גופית

שאלות כלליות

מטרת הפגישה הראשונה היא לאסוף את כל המידע הרפואי הקיים ולזהות את הבעיה בעטייה לא מצליחים להרות.
המטופלים נשאלים על היסטוריה רפואית כללית, היסטוריה מיילדותית ופריון וכל המידע הרפואי שהזוג התבקש לספק יבדק.
חשוב לי מאוד שבפגישה זו יועלו כל השאלות , התהיות, ואוכל להסביר לכם בצורה ברורה על הליך ההפריה החוץ גופית, על סיכויי ההיריון ועל האפשרויות השונות של הטיפולים, יחד עם הסבר מפורט על תופעות הלוואי או הסיבוכים העלולים לנבוע מתהליך הטיפול.
במעמד הפגישה הראשונה לעיתים תתבקשו להשלים בדיקות חסרות.

טיפולי פוריות ניתנים לזוגות או נשים שלא נמצאה בעיה משמעוותית הגורמת לאי פוריות. כלומר, בעיית זרע אם קיימת הינה קלה, החצוצרות פתוחות והתפקוד השחלתי של האישה מאפשר טיפול מסוג זה. (נשים מבוגרות או נשים עם ירידה בתפקוד השחלתי יופנו לטיפולים אחרים).
במהלך טיפולי פוריות מגבירים ביוץ בנשים מבייצות או משרים ביוץ מזקיק אחד לפחות בנשים שלהן הביוצים אינם סדירים(באמצעות מתן הורמונים). השראת הביוץ מגבירה את רמות ההורמונים המופרשים מהשחלה , דבר המשפיע ישירות על רירית הרחם לקליטת היריון. עם גדילת הזקיק/זקיקים, סביב מועד השראת הביוץ) ניתן להחליט על הזרעה או תזמון של קיום יחסי המין.

הטיפול ההורמונלי כולל שילוב של מתן הורמונים המכונים גונדוטרופינים:  תפקיד הורמונים אלו לגרות את השחלה לגדל זקיקים, בתוכם נמצאות הביציות. במקביל, ניתנים חומרים מעכבי ביוץ (GnRH agonist/ antagonist) למניעת הביוץ מוקדם. מעכבי ביוץ אלה ניתנים בתחילת המחזור (Decapeptyl או דומה לו) או תוך כדי הגירוי ההורמונאלי (Cetrotide או Orgalutrane ).
 
מעקב אחר התקדמות הגירוי, נעשית על ידי בדיקת אולטראסאונד נרתיקי למדידת קוטר הזקיקים ובדיקת דם לרמת הורמון האסטרדיול המופרש מהם. כ- 36 שעות לפני שאיבתן של הביציות, מזריקים הורמון דומה בתכונותיו ל-LH, הגורם להבשלת הביציות בזקיקים ומאפשר שאיבתן מחוץ לזקיק.
 
סוגי הזריקות והשילוב ביניהן, לרבות אופי הטיפול (פרוטוקול רפואי) נקבעים לכל אישה פרטנית על ידי הרופא המטפל. לצורך קביעת הפרוטוקול המתאים, תמיד יילקחו בחשבון: גיל האישה, משקלה, הפרופיל ההורמונלי שלה, תגובה קודמת לפרוטוקול השראת ביוץ ואיכות הזרע.

ישנם שני סוגי טיפולים נפוצים – טיפול קצר וטיפול ארוך. פרוטוקול טיפול קצר באנטגוניסט: מתחיל ביום השני או השלישי למחזור עם זריקה יומיומית של תרופה לגירוי השחלות. לאחר חמישה או שישה ימים מוסיפים את האנטגוניסט ל – GnRH, שמטרתו למנוע ביוץ מוקדם העלול לפגוע בהצלחת הטיפול. ממשיכים בטיפול המשולב עד להשגת זקיקים "בשלים", בדרך כלל בקוטר מעל 17 מ"מ. בשלב זה ניתנת זריקה של Ovitrelle שמטרתה להשרות את הבשלת הביציות בזקיקי השחלה ולגרום לייצור והפרשת הורמון הפרוגסטרון לדם.

פרוטוקול טיפול ארוך באגוניסט: מתחיל ביום השני למחזור או שבוע לאחר הביוץ במתן אגוניסט ל – GnRH. תפקידו של האגוניסט, כמו האנטגוניסט, למנוע ביוץ מוקדם. אלא, שלהבדיל מהאנטגוניסט, יש צורך במתן האגוניסט למשך כשבועיים לפני השגת היעד (דיכוי בלוטת יותרת המוח ומניעת האפשרות לביוץ מוקדם). עם השגת הדיכוי, המזוהה באמצעות בדיקת אולטרסאונד זקיקים ובדיקת דם להורמונים, מתחילים בגירוי השחלות, בדומה למתואר בפרוטקול הקצר.

מדובר בטכנולוגיה שפותחה בתחילת שנות האלפיים, ומיועדת לנשים עם ריבוי זקיקים בשחלה. טיפול בנשים אלה מאתגר כיוון שהן נתונות לסיכון של גירוי יתר שחלתי. בשיטה זו, האשה מקבלת טיפול הורמונלי מינימלי ויתרונה בכך ששואבים את הביציות מהשחלה כשהזקיקים קטנים ורמות ההורמונים המופרשים עדיין נמוכים. הביציות יעברו הבשלה במעבדה, יופרו ויוחזרו לרחם לאחר מכן.

טיפול זה מתאים לנשים עם תגובה שחלתית נמוכה, ולנשים שביצעו מספר רב של טיפולי הפריה ללא הצלחה כלל ושאינן מגיבות לטיפול ההורמונלי המקובל. שיטה זו מעודדת מעקב אחר זקיק בודד המתפתח באופן טבעי אצל האשה במסגרת המחזור החודשי שלה, ללא התערבות הורמונלית כלשהי, ותזמון שאיבה של זקיק אחד על מנת לקבל ביצית אחת. בהמשך מתבצע תהליך הפריה חוץ גופית של שאיבה והחזרה.
 
חשוב לזכור שמתוארים כאן רק חלק מהפרוטוקולים, ולפי שיקול דעת הרופא ניתן להציע טיפולים שונים נוספים.

שאלות בנושא הטיפולים

מרבית הזריקות הן תת עוריות וניתנות בבטן. אופי הביצוע משתנה בין הזריקות השונות. ישנם מזרקים הבנויים בצורה של עט ומכילים חומר מוכן להזרקה עם מינון הניתן לכוונון. ישנן ערכות הזרקה, להן מצורף מזרק וחומר תרופה, כאשר קיימת הוראה של הרופא לשימוש מהבקבוק במינונים משתנים. לכל סוג מזרק וחומר ישנו דף הסבר, אותו ניתן לקבל אצל אחות היחידה.
 
ברגע שניתנת הוראת ההזרקה, הרופא מבקש מהאישה לפנות לאחות לקבלת הסבר מפורט על אופן ההזרקה. נשים, שמסיבות שונות מעדיפות שלא להזריק עצמן – יכולות להסתייע באחות היחידה, או ללכת לאחות בקהילה לביצוע הזריקות. חשוב לציין כי עבור כל סוג תרופה קיימים עלוני הדרכה, או דיסקים המדגימים את דרך השימוש בתרופה על פי המלצות היצרן.

נשים מעל גיל 45, נשים עם בעיות רפואיות שאינן מאפשרות כניסה להריון כגון אי ספיקת לב קשה, או חולות סרטן.

בהחלט, מותר לקיים יחסי מין לאורך כל מחזור הטיפול. כאשר מבוצעת הזרעה או הפריה חוץ גופית בה הגבר מתבקש לתת זרע, לעיתים ניתנת לגבר הוראה להימנע ממתן זרע יומיים לפני הפעולה והתהליך עצמו. עם זאת, עניין זה שנוי במחלוקת.

על הגבר להביא זרע בכוס סטרילית הניתנת לו ביחידה. לאחר שטיפת הזרע הרופא יבצע זיהוי של דגימת הזרע עם הזוג, וייחתם טופס הסכמה להזרעה לאחר הסבר על התהליך ועל הסיבוכים האפשריים. ההזרעה מתבצעת כאשר האישה נמצאת בשכיבה על מיטה גניקולוגית. הרופא יאסוף את הזרע למזרק סטרילי המחובר לקטטר הזרעה.
 
הרופא עושה שימוש בספקולום (מפשק נרתיק) לצורך חשיפת צוואר הרחם, יעביר את הקטטר אל תוך פתח חלל הרחם ויזריק באיטיות את הזרע לתוך חלל הרחם. לאחר ההזרעה, האשה רשאית לנוח כעשר דקות, לאחר מכן יהיה עליה להמתין שבועיים עד לבדיקת ההריון.

איכות הזרע נמדדת באמצעות פרמטרים שונים – ריכוז, נפח, תנועתיות ומורפולוגיה (מבנה הזרע ושלמותו). כל אחד מהמדדים צריך להיות תקין ובהתאם לנורמה המקובלת לפי הקריטריונים של ארגון הבריאות העולמי. חריגות קטנות מתחת לנורמה מאפשרות הזרעה. במקרה של חריגות משמעותיות, הזוג מופנה לטיפולי הפריה חוץ גופית.

הזרעה היא תהליך שבו מזריקים זרע לחלל הרחם לאחר הכנה מתאימה במעבדה (שטיפה והשבחה). ההזרעה מבצעת על ידי רופא המיומן בכך, ובאמצעות צינורית דקה ארוכה וייעודית. לא ניתן לבצע הזרעה לרחם בבית בשל החשש מסיבוכים בעקבות פרוצדורה לא סטרילית.

על הזרעה ניתן לחזור בין שלוש לשש פעמים, בהתאם לשיקול דעת רפואי.

ההזרעה מכוסה על ידי טופס מהמבטח הרפואי. עלויות בתעריף הפרטי להשבחה ולהזרקה משתנות בהתאם לתעריף הרופא המבצע והמעבדה עמה עובד. ההפניה להזרעה נעשית על ידי רופא פריון מטפל.

לאחר ביצוע הזרעה, בדרך כלל, המטופלת שוכבת כעשר דקות. באופן עקרוני לא חל איסור על ביצוע פעילות גופנית כלשהי, אך יש הממליצים על מנוחה סביב מועד ההפריה וההשרשה.

במהלך הטיפולים עצמם ועד להשגת ההריון לא קיימת מגבלה של נטילת תרופות, אלא אם כן מדובר בתרופות שיש להן השפעה על התהליך או שהן סותרות אותו. ברגע שהושג הריון, יש להיוועץ עם הרופא המטפל.

כעיקרון, אין מגבלה על פעילות כושר מכל סוג שהוא, למעט בתהליך של הפריה חוץ גופית ביום השאיבה ובימים העוקבים אחריו, וכן בימים שלאחר החזרת העוברים.

במהלך הטיפול מתבצעות בדיקות הורמונאליות כל מספר ימים, תלוי בתוכנית הטיפול, בתגובה לטיפול ובהוראות הרופא המטפל בין בדיקה לבדיקה.

כשבועיים מיום ביצוע החזרת העוברים או ביצוע ההזרעה לרחם האישה מתבצעת בדיקת דם להיריון.

מחזור טיפול נמשך מקבלת הווסת ועד בדיקת ההריון, שבועיים לאחר ההזרעה או החזרת העוברים. אורך מחזור טיפול בהפריה חוץ גופית משתנה מאשה לאשה בהתאם לפרוטוקול הטיפול שהוחלט ולתגובה של האשה לטיפול.

אין הגבלה חד משמעית וגורפת לגבי מספר טיפולי הפריה חוץ גופית לשם השגת הריון ועד ללידה. יחד עם זאת ישנן מספר הגבלות על הטיפולים:

  • הטיפול ניתן לנשים בגילאי הפוריות ועד 45 (במקרה של תרומת ביצית – עד גיל 54).
  • לנשים שמלאו להן 39 שנים, ניתן לבצע, משיקולים רפואיים (בהחלטת הרופא), טיפולי IVF כאפשרות ראשונה לטיפולי פוריות.
  • נשים שמלאו להן 42 שנים, לא יבוצעו יותר משלושה מחזורי טיפול עוקבים בהם לא הגיעו לשלב החזרת עוברים (לא כולל החזרת עוברים מוקפאים מטיפולים קודמים).
  • על פי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות – בכל גיל, לאחר ארבעה מחזורי טיפול ללא החזרת עוברים או לאחר שמונה מחזורי טיפול ללא השגת היריון, ייערך דיון של הצוות המטפל לגבי המשך טיפול. הגבלה זו אינה מחייבת הפסקת מחזורי טיפול בעתיד.

בישראל אין הגבלה על מספר מחזורי טיפול עד לשלב בו לבני הזוג יש שני ילדים. קיימת הגבלה של קופות החולים לעד ארבעה או חמישה מחזורי טיפול בשנה. מעבר לשני ילדים, ניתן לקבל אישור לביצוע טיפול דרך ביטוחים משלימים ופרטיים עם השתתפות עצמית.
 
בכל מקרה, התחלת טיפול והפסקתו נעשות בכפוף להוראות הרופא. ישנן נשים שיידרשו להפסקה ארוכה יותר בין מחזור טיפול אחד לשני מסיבות רפואיות.

העובר מוחזר לרחם בין יומיים ועד חמישה ימים מיום שאיבת הביציות ולאחר ביצוע ההפריה בתנאי המעבדה. על מספר העוברים המוחזרים יחליט הרופא עם בני הזוג, בהתאם לגיל האישה, מספר מחזורי הטיפול שעברה ואיכות העוברים, ובהתבסס על נייר העמדה של האגודה הישראלית לפוריות. מטרת ההקפדה על מספר העוברים המוחזרים היא להימנע ככל הניתן מהריונות מרובי עוברים העלולים לסכן את ההיריון ואת האישה.

שאיבת ביציות היא תהליך של איסוף הביציות מהזקיקים שהתפתחו בשחלות, פעולה זו הינה דיקור הזקיקים שבשתי השחלות בגישה נרתיקית ונעשית תחת הרדמה כללית קלה וקצרה או הרדמה מקומית. פעולה זו מחויבת באשפוז האשה ביום בו היא נעשית (אשפוז יומי).
 
פעולת השאיבה מתבצעת בהרדמה כללית בחדר ניתוח הנמצא ביחידה לאשפוז יום. הנחיות לקראת השאיבה ינתנו כיומיים לפני הפעולה. במהלך הפעולה תתבצע שיחה מקדימה עם רופא מרדים והאשה תחובר לעירוי נוזלים תוך ורידי.
 
שאיבת הזקיקים בהם נמצאות הביציות מתבצעת בהנחיית מתמר אולטרסאונד וגינלי רגיל. מחט המוצמדת למתמר דוקרת דרך הנרתיק את הזקיק בשחלה ושואבת את הנוזל שבתוכו, המכיל את הביצית, אל תוך מבחנה מיוחדת. המבחנה מועברת אל המעבדה הנמצאת בסמוך לחדר הניתוח.
 
במעבדה, מבודדים האמבריולוגים את הביציות מתוך הנוזל הזקיקי והן מועברות לצלוחיות המכילות נוזל תרבית רקמה. בהמשך, הביציות מופרות על ידי זרע בן הזוג (הפריה רגילה או מיקרומניפולציה, בהתאם לאיכות הזרע), ומודגרות להמשך גידול והתפתחות בתוך אינקובטור מיוחד שבו שוררים תנאי סביבה דומים לאלה שבגוף.
 
לאחר שאיבת הביציות האשה שוהה בחדר התאוששות ובהמשך במחלקת נשים למשך שעתיים עד שעות (בהתאם למצבה) ומשתחררת לביתה.

בבוקר יום השאיבה על האשה ובן זוגה להגיע ליחידה בשעה שנקבעה להם מראש.

  • על האשה להיות בצום מלא החל מחצות (להימנע מאכילה, שתייה, עישון ולעיסת גומי לעיסה), ולהגיע ללא תכשיטים, איפור ולק.
  • יש לוודא שמועד הזרקת התרופות לגרימת ביוץ (אוביטרל, פרגניל או במקרים מסוימים דקפפטיל) מתבצע בהקפדה על לוחות זמנים על פי ההוראות כ-36 שעות לפני מועד השאיבה המיועד.
  • ביום שאיבת הביציות הגבר מתבקש למסור דגימת זרע על ידי אוננות לתוך כלי סטרילי. במידה שידוע לבעל על קושי במתן הדגימה בבית החולים יביא את הדגימה מביתו על פי הנחיות מראש ובתיאום עם רופא או אחות היחידה.
  • מומלצת מנוחה מלאה ושתייה מרובה.
  • לנשים העוברות שאיבה בהרדמה כללית, אסורה נהיגה באופן מוחלט.
  • ביום השאיבה מומלץ לנוח ולשתות לפחות שני ליטרים של נוזלים (עדיף מים).
  • במידה שמופיעים כאבי בטן עזים, חולשה ניכרת או חום – לפנות מיד למיון נשים.
  • מיום למחרת השאיבה, יש ליטול את התרופות על פי הנחיות רופא היחידה, כפי שמפורטות במכתב השחרור לאחר שאיבת הביציות.
  • יום לאחר השאיבה יש להתקשר ליחידה ולברר את מספר ההפריות ומועד ההחזרה. לרוב, היחידה יוצרת קשר למסור נתונים אלו.

העוברים המופרים מוחזרים לרחם האישה יומיים עד שלושה ימים לאחר שאיבת הביציות. במקרה מסוימים, יוחזרו עוברים ביום החמישי או השישי לאחר שאיבת הביציות. כדי שההחזרה תהיה מדויקת לחלל הרחם, תהליך ההחזרה נעשה בהנחיית אולטראסאונד על דופן הבטן. לפני ההחזרה מתבקשת האישה לשתות שלוש עד ארבע כוסות מים ולהמתין עד לתחושה של שלפוחית שתן מלאה, דבר שיאפשר תמונה ברורה יותר של חלל הרחם בגישה בטנית.
 
לאחר החזרת העוברים, יש להמשיך בטיפול ההורמונאלי התומך (הכולל גם תכשירי פרוגסטרון עם או ללא אסטרוגן) שמטרתם לתמוך בהשרשת העוברים ברחם.
במידה שלאחר ההחזרה מופיעים כאבי בטן חזקים, דמם לידני, חום, תפיחות הבטן או קושי בנשימה, יש לפנות למיון נשים, או להיוועץ עם רופא היחידה.

כשבועיים לאחר ההחזרה תזומן האשה לבדיקת דם להריון. מידה שהושג הריון, יהיה עליה להמשיך בטיפול ההורמונלי התומך. היא תוזמן לבדיקת דם חוזרת ובהמשך לאולטרסאונד, על מנת לוודא שהתפתחות ההריון תקינה. מעקב ההריון ביחידה מסתיים בשבוע שמונה, לאחר שבוע זה מופנית האישה להמשך מעקב הריון.

הופעת רגישות לתכשירים ההורמונאליים: נדירה, אך בכל מקרה של תופעה חריגה יש לדווח מוקדם ככל האפשר לרופא המטפל.
 
תסמונת גירוי יתר שחלתי: סיבוך של טיפולי השראת ביוץ, המתאפיין בהגדלה ניכרת של השחלות ומעבר נוזלים והצטברותם בחלל הבטן והריאות. זהו מצב בו גויסו מספר רב של זקיקים בשחלה ורמות האסטרדיול גבוהות.
 
עד מתן האוביטרל מצב זה יביא לתחושה של נפיחות בבטן, לעיתים אי נוחות בבטן תחתונה. מצב זה נדיר בנשים עם רזרבה שחלתית נמוכה, נשים מבוגרות או נשים שעוברות טיפולי פריון במינונים הורמונליים נמוכים.
 
לתסמונת גירוי-יתר שחלתי טווח נרחב של הסתמנויות קליניות, שמתאפיינות בשני תופעות עיקריות: הגדלה ניכרת של השחלות הנובעת מהשפעת ה- FSH על גיוס ניכר של זקיקים בשחלות, ועליה בחדירות ממברנות וכלי דם, הגורמת למעבר נוזלים מתוך כלי הדם והצטברותם בחללים שונים בגוף (חלל הבטן, בית החזה, הלב ותת עור).
 
גירוי יתר שחלתי מתבטא, על פי רוב, בתפיחות הבטן, כאבי בטן, התפתחות ציסטות שחלתיות, הגדלת שחלות ואף הצטברות קלה של נוזלים בבטן. התופעות חולפות, בדרך כלל, בהמשך, תוך מנוחה ושתייה מרובה. לגירוי יתר שחלתי ישנם שלושה מצבים – קל, בינוני וקשה.

  • גירוי יתר קל – יופיע בשכיחות של בין 10 ל- 25 אחוזים למחזור טיפול אחד.
  • גירוי יתר בינוני – יופיע בשכיחות של חמישה ועד 15 אחוזים למחזור טיפול אחד.
  • גירוי יתר קשה – יופיע בשכיחות של 0.1 ועד חמישה אחוזים למחזור טיפול אחד.
  • גירוי יתר בינוני וקשה – נדיר יותר ויכלול תופעות נוספות על האמור לעיל כגון הופעת בחילות, שלשולים והקאות, הצטברות נוזל בחלל הבטן, בית החזה והלב שתצריך לעיתים דיקורי בטן חוזרים לשם ניקוז.
  • במקרים הקשים יכולה להיווצר יציאת הנוזלים לחללים שונים בבטן, יצירת תסחיפים וסיבוכים נדירים כגון אי ספיקת לב, אי ספיקת כליות ואחרים. אי טיפול במצב זה, עלול להביא לתוצאות קשות ביותר ואף למוות. שכיחות של גירוי יתר שחלתי קשה עלולה להביא להפסקת הטיפול.
     
    הטיפול בתסמונת גירוי יתר שחלתי הינו טיפול שמרני ומטרתו למנוע את הסיבוכים הקשים של התסמונת ולקצר את משכה. לשם כך, נדרש מעקב צמוד, לרוב, על בסיס אמבולטורי. הטיפול כולל מנוחה, שתייה מרובה, משככי כאבים ומעקב אחר סימנים ותסמינים היכולים להעיד על החמרה או התדרדרות.
     
    רצוי להימנע מקיום יחסי מין (העלולים להעלות את הסיכון לתסביב או קרע של השחלות). תסמונת קלה עד בינונית לרוב תחלוף מעצמה. אך, במידה שמופיעה החמרה לדרגה הקשה או מסכנת חיים, יש מקום להמשך טיפול במסגרת אשפוז.
     
    ריבוי עוברים: שיעור ריבוי העוברים בטיפולים הורמונאליים עומד על כ-30% ותלוי בסוג הטיפול. בכדי להימנע מריבוי עוברים קיימות המלצות למספר העוברים המקסימלי להחזרה. לא ניתן להחזיר מעבר למספר העוברים המומלץ. לפני כל החזרה תתנהל שיחה בנידון עם הרופא המטפל.
     
    במקרים שהושג הריון של ריבוי עוברים (שלושה ומעלה) יומלץ דילול עוברים, זאת בשל הסיכונים הכרוכים בהריון מרובה עוברים. במידה שיהיה צורך בדילול עוברים, ינתן הסבר על הפעולה, סיכוייה וסיכוניה.
     
    הפלות והריונות חוץ רחמיים: בהריונות המושגים לאחר השריית ביוץ ישנה עלייה מסוימת בשכיחות הפלות והריונות חוץ רחמיים.
     
    תסביב, קרע או דימום מהשחלה: מדובר בסיבוכים נדירים יחסית אך כאלו שיתכן ותידרש עבורם התערבות כירורגית. לעיתים נדירות, דווח על צורך בכריתת השחלות.
     
    סרטן שחלות: סיבוך אפשרי, אם כי עד כה לא הוכח קשר סיבתי בין השראת ביוץ לבין סרטן השחלות. ידוע כי הריון הוא מגן טוב מפני התפתחות גידולי שחלה ממאירים בעוד מצבי אי פוריות למיניהם יכולים להיות גורם אשפרי להתפתחות ממאירויות שונות.
     
    לידת תינוק בעל מום נפשי ו/או גופני: בטיפולים הורמונליים הניתנים בבעיית פריון תיתכן לידה של ילד או ילדים במצב בריאותי או נפשי בלתי תקין. שיעור סיבוכים אלו, בדרך כלל, אינו עולה על תדירות הופעתם בהריון טבעי והינו בעל הקשרים גנטיים.
    מדי שנה מבוצעים כ-40 אלף מחזורי טיפולי פוריות. החברה הישראלית אינה מכילה משפחות ללא ילדים ואנו אוהבים לראות עצמנו כמדינה מעודדת ילודה, זו הסיבה שבארץ אשה עד גיל 45 רשאית לעבור טיפולי פוריות.
     
    טיפולי פוריות הם תהליך מורכב, מסורבל ומתיש. בסיועם של צוות היחידה לפוריות בבית החולים הלל יפה – הפרופ' מישנה אדריאן אלנבוגן, הפרופ' מישנה עינת שלום-פז והאחות דבורה יעקובי, אנו מביאים לפניכם את חלקו הראשון של סדרת מדריכים המקיפה והראשונה בישראל לטיפולי הפוריות, מההתחלה ועד החיוך הראשון.

הטיפולים מיועדים לזוגות או יחידים הסובלים מאי יכולת להרות בשל בעיית ביוץ, בעיית זרע, או הפרעה בלתי מוסברת.

  • השראת ביוץ: טיפול הורמונאלי הניתן לאישה במטרה ליצור ביוץ, במקרים בהם האישה אינה מבייצת או לאפשר גיוס של מספר ביציות (2 – 3 לכל היותר) ובכך להגדיל את הסיכויים להריון. בטיפול זה ניתנים כדורים (איקקלומין) דרך הפה למשל חמישה ימים החל מהיום השלישי עד היום החמישי לווסת. במקביל, נערך מעקב התפתחות הזקיקים בשחלות בעזרת אולטרה סאונד.
  • זריקות הורמונאליות יומיות: בצירוף הורמונים ומעקב אולטרסאונד להתפתחות זקיקים בשחלות.
  • הזרעה תוך רחמית: תהליך שבו מזריקים זרע לחלל הרחם, לאחר תהליכי השבחה הכנה מתאימה במעבדה.

מטרת ההפריה החוץ גופית היא לשאוב ביציות מגוף האישה ולהפרותן בזרע בתנאי מעבדה. לאחר ההפריה מועברים העוברים אל הרחם, תוך מתן טיפול הורמונאלי תומך.
 
מהלך הטיפול מורכב מחמישה שלבים:
1. גירוי השחלות לשם התפתחות זקיקים רבים.
2. מניעת ביוץ מוקדם ולא מבוקר על ידי דיכוי הורמונאלי של בלוטת יותרת המוח.
3. הכנה לשאיבת הביצית.
4. שאיבת ביציות בחדר ניתוח.
5. החזרת עוברים.

ישראל היא המדינה היחידה בעולם המממנת במסגרת טיפולי פוריות מספר רב של מחזורי טיפול. טיפולי הפריה חוץ גופית כלולים בסל הבריאות שקופות החולים מספקות למבוטחיהן. הטיפולים נכללים בסל הבריאות למבקשים להביא לעולם ילד ראשון ושני, וזכאים להם בני זוג שאין להם ילדים בנישואים נוכחיים או אישה ללא ילדים המעוניינת בהקמת משפחה חד הורית.
 
הטיפול ניתן לנשים בגילאי הפוריות ועד 45 (במקרה של תרומת ביצית – עד גיל 54). אצל נשים שמלאו להן 39 שנים, ניתן לבצע, משיקולים רפואיים (בהחלטת הרופא), טיפולי IVF כאפשרות ראשונה לטיפולי פוריות.

נשים שמלאו להן 42 שנים, לא יבוצעו יותר משלושה מחזורי טיפול עוקבים בהם לא הגיעו לשלב החזרת עוברים (לא כולל החזרת עוברים מוקפאים מטיפולים קודמים).
 
על פי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות – בכל גיל, לאחר ארבעה מחזורי טיפול ללא החזרת עוברים או לאחר שמונה מחזורי טיפול ללא השגת היריון, ייערך דיון של הצוות המטפל לגבי המשך טיפול. הגבלה זו אינה מחייבת הפסקת מחזורי טיפול בעתיד.

הגדרת האבחנה לאי פוריות, וכן ההחלטה על טיפולי פריון, נעשית בשיתוף הגינקולוג או מומחה הפוריות בקהילה, ובדרך כלל לאחר בדיקות שונות שהגינקולוג בקהילה הפנה את בני הזוג או האישה לבצע, בהתאם לבעיה שעלתה.
 
לאחר שניתנה הפנייה של הגינקולוג בקהילה, בהתאם להחלטת בני הזוג או האישה, תתבצע פניית קשר עם היחידה או המרפאה בה יבוצע הטיפול. בשיחת הייעוץ יש להצטייד בטופס מהמבטח הרפואי ("טופס 17") ובהפנייה מהגניקולוג בקהילה. כמו כן, רצוי להצטייד בבדיקות כפי שיפורט להלן, כבר בפגישת הייעוץ הראשונה.

הבדיקות הנדרשות מחויבות על פי חוק לשם ביצוע טיפולי פוריות. כולן, למעט בדיקות הסקר הגנטי, ניתנות לביצוע בקהילה (הפניה על ידי הגניקולוג או הרופא המטפל), וכלולות בסל שירותי הבריאות. הבדיקות


הנשים לוחצות לטיפולי פוריות אינסופיים, הרופאים מתנגדים למימון טיפולים ללא הגבלה – ובדרך מבוזבזים כספי ציבור. זו התמונה שעולה ממחקר שבוצע באוניברסיטה העברית, שבדק מה עומד מאחורי אינפלציית טיפולי הפוריות בישראל. יו"ר האגודה לפוריות: ידינו כבולות, החוק מחייב אותנו לבצע הטיפולים
הנדרשות כוללות בדיקות מעבדה שונות המבוצעות ההכנה לקראת הריון ומטרתן לשלול סיבות שעלולות לפגוע בהריון, בבריאות האם או העובר או בסיכויים להרות:
 
בת הזוג:
•    סוג דם ו- Rh, סקר נוגדנים.
•    תפקודי קרישה וכימיה מלאה.
•    נוגדנים לאדמת, VDRL (מחלות מין).
•    נוגדנים ל- CMV ו- Toxoplasmosis .
•    HBsAg ונוגדנים להפטיטיס B ו- C
•    ספירת דם כללית
•    סוכר בצום.
•    HIV (איידס)
•    בדיקה גינקולוגית עדכנית כולל משטח צוואר רחם (Pap smear )
•    בדיקת שד כירורג / ממוגרפיה/ אולטראסאונד שד
•    לנשים מעל גיל 40 ומעלה נדרשים גם אק"ג וצילום חזה.
•    פרופיל הורמונאלי בדם – הבדיקה מבוצעת ביום השלישי למחזור הויסתי ומעיד על הרזרבה השחלתית.
 
בן הזוג:
•    בדיקת זרע.
•    בדיקות דם המתבקשות על פי הנחיות משרד הבריאות: HBsAg, נוגדנים להפטיטיס B ו- C ונוגדני HIV.
•    כמו כן, מומלץ לבני הזוג האישה להצטייד בבדיקות סקר גנטיות. בדיקות אלו נעשות בקופת החולים ומסובסדות על ידיהן, בהתאם לביטוח הרפואי הקיים.
 
טפסים נוספים נדרשים:
•    צילום של תעודות הזהות של בני הזוג, כולל ספח.
•    בני זוג שאינם נשואים – צריכים להצטייד באישור נוטריוני על הסכם זוגיות.
•    במקרה של אם יחידנית – אישור על פתיחת תיק בבנק הזרע.

על מנת לקבל אישור מהמבטח הרפואי (קופת החולים) נדרש מילוי טופס הפנייה לטיפולי פוריות. טופס זה ימולא על ידי מומחה הפריון וישלח לקבלת אישור על ידי קופת החולים. טופס ראשוני זה יכול להישלח על ידי רופא הפריון בקהילה או רופא הפריון לאחר פגישת הייעוץ הראשונה. הטפסים הנדרשים עבור ביצוע טיפולי פוריות מתחלקים לשניים:
 
טיפולי פוריות (כמו לדוגמה הזרעה):
טופס התחייבות של המבטח הרפואי עבור בדיקות מעקב זקיקים באולטראסאונד, בדיקת רופא ובדיקות דם המבוצעות בטרם ביצוע טיפול ההפריה. לעיתים, קופת החולים אינה מאשרת לבצע בדיקות מעקב אלו ביחידה, ואז בדיקות מעקב הזקיקים נעשות במרפאת הקהילה אליה מופנית המטופלת.
 
בשלב הבא – הזרעה והשבחת זרע:
•    טופס התחייבות של המבטח הרפואי לביצוע הזרעה – עבור האישה.
•    טופס התחייבות של המבטח הרפואי עבור רחיצת הזרע והכנתו להפריה (השבחה) – עבור הגבר.
•    במקרה שהזרע מגיע מבנק זרע, לא תמיד יש צורך בטופס התחייבות להשבחת זרע, במידה שתהליך זה מתבצע בבנק הזרע עצמו.

טפסי התחייבות מהמבטח הרפואי כוללים (סך הכול שלושה טפסי התחייבות מהמבטח):
•    שלב א' – מעקב זקיקים והתקדמות הטיפול עד ההחלטה על שאיבת הביציות.
•    שלב ב' – שאיבת הביציות, הפרייתן והחזרת העוברים.
•    במידה שמבוצע תהליך של החדרת זרעון בודד לביצית (מיקרומניפולציה) – ניתנת התחייבות נפרדת, שלישית

בין 10 ל- 15 אחוז מכלל אלו המנסים להרות, יסבלו מהפרעות כלשהן בפריון. חוסר בפריון או בפוריות מוגדר כחוסר יכולת להשיג הריון לאחר יחסי מין סדירים ולא מוגנים במשך שנה. כאשר גיל האישה הוא מעל 35, מתקצר פרק הזמן המוגדר כבעיית פוריות לשישה חודשים. יהיו זוגות שיאובחנו כבעלי בעיית אי פוריות, שבעטיה יחלו מידית בטיפולי הפריה חוץ גופית.

אי פוריות יכולה לנבוע מבעיה אצל האישה (כ- 40% מהמקרים), מסיבה זכרית (כ- 40% מהמקרים), או מסיבה בלתי מוסברת (20% מהמקרים). בכל מקרה, אצל כ- 10% מהזוגות יש יותר מגורם אחד לאי-פוריות. אלו הסיבות השכיחות לבעיית פוריות:
•    סיבה מכנית: הנובעת ממצב חסימתי חצוצרתי או הידבקויות תוך בטניות.
•    סיבה הורמונאלית של האישה המתבטאת בהפרעות בביוץ.
•    סיבה זכרית : הקשורה במיעוט זרע.
•    כישלון בטיפולים בלתי פולשניים קודמים.

טיפולים לזוגות הזכאים (עד שני ילדים), ממומן במלואו על ידי הקופה (למעט תרופות – המסובסדות באופן חלקי), וכל שנדרש הוא טפסי התחייבות של המבטח הרפואי (קופת חולים).

זוגות, שלהם שני ילדים ומעוניינים בילד נוסף, יכולים לפנות באמצעות שירות ביטוחי נוסף, בו קיימת השתתפות עצמית בגובה המשתנה בין מבטח רפואי למשנהו (לא כולל תרופות).

לחילופין, אם אין שירות ביטוחי נוסף, ופונים לטיפולי פוריות פרטיים. הערכת עלות מחזור טיפול ב- IVF היא כ- 20,000 שקלים (לא כולל עלויות של התרופות). עלות התרופות נעה בין כמה עשרות שקלים לאלפי שקלים בחודש.